החלטה בתיק ת"א 47584-11-10

התביעה הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח מקיף שהוצאה לרכבו של המבקש, בגין נזק שנגרם לדירה הנטענת להיות דירת המשיב, כתוצאה משריפת הרכב, שהיה בשימושה של שוכרת הדירה.

2.       אפתח בהחלטתי האחרונה, מיום 10.12.2012 בה נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב להאריך את המועד לתשלום סכום ההוצאות שנפסק לחובתו ולהגיש בקשה לצירוף ראיות נוספות, עד ליום 30.12.2012. באותה החלטה הבהרתי, את שחזרתי והבהרתי אף פעמים רבות קודם לכן בהחלטותיי השונות, כי פרט לתשלום ההוצאות שנפסקו לזכות המבקשים, על המשיב להפקיד עד אותו מועד, אף את סכום העירבון בסך 12,000 ש"ח אותו חויב להפקיד בהתאם להחלטתי מיום 8.10.2012.

בהחלטתי מיום 10.12.12 קבעתי כי אי הפקדת הערבון עד ליום 30.12.12 תוביל למחיקת התביעה.

3.       החלטתי מיום 10.12.12 ניתנה לאחר שגם במועד מוקדם יותר שנקבע כמועד אחרון להפקדת הערבון ולהגשת הבקשה, 10.12.12, לא הופקד הערבון (ראו החלטתי מיום 2.12.12) תאריך זה (10.12.12) נקבע אף הוא, לאחר שהמבקש הגיש בקשה לדחיית התביעה מחמת אי הפקדת הערבון ואי הגשת הבקשה, עד ליום 27.11.12 (מועד שנקבע בהחלטתי מיום 6.11.12).

4.       הערבון לא הופקד ביום 30.12.12 ואף לא לאחר מכן. גם בקשה לצירוף ראיות נוספות לא הוגשה.

5.       ברור אם כן, כי המשיב הפר ביודעין את החלטתי מיום 8.10.12 בדבר הפקדת ערבון ואת כל ארבע ההחלטות שניתנו לאחריה, בו הוארכו המועדים, לבקשתו, ולפנים משורת הדין.  החלטתי מיום 8.10.12 ניתנה בטרם יוצג המשיב על ידי באת כוחו הנוכחית, אולם אין בכך כדי להצדיק אי קיומן של ההחלטות, אשר ניתנו כולן לאחר החלפת הייצוג.  

6.       בתאריך 30.12.12, המועד שנקבע להפקדת הערבון ולהגשת הבקשה, הודיעה ב"כ המשיב כי שלחה למשרד ב"כ המבקשים שיק על סכום ההוצאות שנפסקו לטובתם  ביום 19.6.2012.

באותה הודעה לא נכתב דבר וחצי דבר ביחס להפקדת הערבון, למרות שצריך היה להיות נהיר לכל המעיין בתיק, כי אין כל קשר בין ההוצאות לבין הערבון, כפי שאף הבהרתי, במפורש, בהחלטותיי מיום 24.10.12 ומיום 6.11.12.

7.       מטעמים אלה בלבד, מצאתי למחוק את התביעה, בהתאם להחלטתי מיום 2.12.10.

לא מצאתי להורות על דחיית הבקשה, כבקשת המבקשים.

8.       צודקים המשיבים בטענתם לפיה, בהחלטתי מיום 1.1.2013 ניתנה למשיב זכות התגובה רק ביחס לבקשה לדחיית התביעה לאור אי קיום החלטות בית המשפט, כמפורט לעיל. למרות זאת, נטלה לעצמה ב"כ המשיב חירות לכלול בין נימוקי התגובה, את בקשתה להתיר למשיב להביא ראיות נוספות מטעמו - בקשה שאותה היה עליה להגיש לכל המאוחר עד יום 30.12.12 לאחר שניתנו לה אורכות חוזרות ונשנות להגשתה. יתרה מכך, ב"כ המשיב לא המתינה לקבלת החלטה וצירפה את ראיותיה הנוספות לתגובה.

ב"כ המשיב אף לא טרחה להבהיר מדוע לא הגישה בקשה כאמור במועד שנקבע להגשתה, ומדוע לא הופקד הערבון.

טענתה היחידה הינה, כי לאחר שבית המשפט יתרשם מן הראיות הנוספות, ישנה החלטתו בדבר הפקדת הערבון, שכן ישתכנע בקיומה של עילת תביעה.

ברור, כי בית המשפט אינו דן בערעורים על החלטותיו, ולא קיים הליך של "עיון חוזר" בהחלטה, כך שממילא, לא היה בבקשה כדי להביא לשינוי החלטתי ביחס להפקדת הערבון.

9.       יחד עם זאת, וללא כל קשר לחובת הפקדת הערבון, אם ביקשה ב"כ המשיב להגיש בקשה להגיש ראיות נוספות מטעמו, היה עליה להגיש בקשתה במועד שנקבע להגשתה, אך היא בחרה להתעלם מהחלטת בית המשפט, מיום 10.12.12, למרות שנקבע בה מפורשות כי אם לא תוגש הבקשה עד יום 30.12.12 ואם לא יופקד הערבון, תימחק התביעה.

10.   לטעמי, די היה במפורט עד כה, על מנת להצדיק מחיקת התביעה. 

אין בכוונתי לדון בבקשה להתיר למשיב להביא ראיות נוספות לאחר שהחל שלב שמיעת הראיות, משלא הוגשה במועד שנקבע להגשתה.